הסופר סמי מיכאל, מחשובי הסופרים והיוצרים של התרבות העברית החדשה, הלך לעולמו בגיל 97. מיכאל היה בין הסופרים המעוטרים בישראל: בין היתר זכה פעמיים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, פרס נשיא המדינה לספרות, פרס עגנון, פרס ברנר, עיטור אנדרסן - מהפרסים החשובים בעולם לספרות ילדים, ועיטורים בינלאומיים ומקומיים רבים נוספים. הוא הותיר אחריו את אשתו רחל, ושני ילדים, אמיר ודקלה.
מיכאל היה סופר, מחזאי, מתרגם ופעיל חברתי ישראלי. לשעבר נשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל. ספריו של מיכאל תורגמו לשפות רבות וזכו בעשרות פרסים ספרותיים בישראל וברחבי העולם. חלקם עובדו גם לתיאטרון, לטלוויזיה ולקולנוע.
כתיבתו של מיכאל התאפיינה בריאליזם השואב את השראתו מעולמו האישי של היוצר. כתיבתו עסקה בסוגיות חברתיות בוערות בחברה הישראלית: יחסים בין-עדתיים, יחסי יהודים-ערבים, שאלות פוליטיות-חברתיות ושאלות הנוגעות לזהות היהודית-ישראלית.
ספריו של מיכאל קיבלו הכרה וזכו לפופולריות רבה בקרב הציבור. בין ספריו שנכנסו לתוכניות הלימודים במערכת החינוך ניתן למנות את: "חצוצרה בוואדי" (1987), "חסות" (1975), "סופה בין הדקלים" (1975) ו"חופן של ערפל" (1979).
שמור לו מקום של כבוד בספרות העברית ויצירתו כוללת רומנים, נובלות וספרים לבני הנוער.
יהי זכרו ברוך.