הצדעה לפסטיבל הזמר בסגנון עדות המזרח שחשף שירים שהיוו חלק מההוויה הישראלית והוקדש ליוצאי ארצות ערב והמזרח. הפסטיבל יצא לדרך על רקע הקולות שהחלו להישמע באותם ימים נגד מיעוט השמעת זמר מזרחי בקול ישראל, ומתוך התחושה כי פסטיבל הזמר והפזמון שהיה פסטיבל לאומי, כלל שירים בעלי גוון מערבי.
לאורך שנות קיומו, מארגני הפסטיבל שילבו בין המשתתפים בתחרות, זמרים שלא היו מזוהים דווקא עם הזמר המזרחי, ולא היו ממוצא מזרחי. כך הודגשה המטרה של שילוב המוזיקה המזרחית בזמר העברי.
בין הזמרים שהשתתפו בפסטיבל היו : זוהר ארגוב, ששי קשת, שימי תבורי, עדנה לב , הגשש החיוור , שלישיית שוקולד מנטה מסטיק , עפרה חזה , יזהר כהן, יגאל בשן ,תיקי דיין מוטי פליישר, יפה ירקוני, שושנה דמארי, לילית נגר ועוד.
הפסטיבל הוציא הרבה מאוד להיטים שהפכו לנכסי צאן ברזל כמו : "אגדת שלום שבזי", :הבל היופי, שקר החן", "הבלדה על אסתריקה ואברבנל", "מנגן ושר", "פרח בגני", "בואו נשיר אחים", "לי לך", "יעקב התמים", "עיר כלה", "חידה את לי", "לקראת שבת", "שבת המלכה", "שחורה ונאווה", "כי רב להושיע", "כינור דוד", "עד כלות הנשימה", "לך דודי" ועוד.
הביקורת על הפסטיבל באה דווקא מזמרים וחובבי זמר מזרחי, אשר ראו בו עוד "גטו מוזיקלי" כמו תוכניות רדיו וטלוויזיה שיוחדו לסגנון כזה של מוזיקה, וב-1985 התקיים הפסטיבל האחרון.
במופע ההצדעה בהפקת תיאטרון בית לסין ישתתפו : שימי תבורי, אופירה גלוסקא, עדי כהן, קשת בן זאב, שרון חזיז, אורי בנאי.
את ההצדעה תלווה תזמורת כמו בפסטיבל המקורי בניצוחם של האחים אסנר עם הנגנים : ניצן עין הבר: כלי נשיפה, איתי חמו: תופים, גדי סרי: כלי הקשה, אדם טל: עוד ובוזוקי, רוברט גילמור: גיטרות.